בתור ילדים אנו מפריזים לעתים בשימוש במילה 'לא'. הדברים האסורים נראים לנו שווי מחקר, ואנו מתעסקים המון בניסיון לפרוץ גבולות. עד כמה נוכל להרחיק לכת בלי להיענש?
ככל שאנחנו גדלים ההבנה שלנו לאיסור הפעולות גדולה, ולמילה ''אסור'' מתלווה הסבר מדוע. אסור לקפוץ על הספה- זה מסוכן, אפשר ליפול ולהיפצע. אסור לצייר על החשבונות של ההורים וכו'.. כשאנחנו מתבגרים אנחנו עומדים מול בעיה חדשה. אנחנו יודעים שהדבר אסור, מבינים למה ומה יהיו ההשלכות למעשה, אבל בכל זאת נמשכים לזה. כאן המוסריות והנאמנות שלנו כבני אדם עומדים למבחן.
נגנוב את העותק של המבחן? נצא עם האקס של החברה הכי טובה שלנו?
נגנוב את העותק של המבחן? נצא עם האקס של החברה הכי טובה שלנו?
לפעמים הדברים האסורים אינם חשובים לנו כמו הריגוש עצמו.
כשיחסים מונחים על הכף- האם מתיחת גבולות זה דבר אסור? ומהם הם בכלל הגבולות האלו? האם פלרטוט הוא בגידה? נשיקה? סקס חסר משמעות?
סקס חסר משמעות- יש בכלל חיה כזאת?
סקס במערכת יחסים זו תשוקה. סקס עם האקס זה בדרך כלל מעידה חד פעמית, או משחקי פיי-באק. סקס עם ידיד זו המצאה גאונית - בנינו, מי שראה ידידים+ יודע על מה אני מדברת. אז מה זה סקס חסר משמעות? דחף חד פעמי או שקר שאנחנו מספרים לעצמנו בשביל שנרגיש עם זה יותר טוב?
וכשמדובר בסקס חסר משמעות מה הגבולות שלנו? האם הם אותם גבולות שאנחנו מציבים לנו בשאר המקרים, או שכאן הם נמתחים ומתבלים כמו הגומי במכנסיים של אבי ביטר?..
